"שלח את עמי " ו "לאש הכבושה" ארבעים שנה אחרי.

פסל ברונזה, אותיות "שלח טאת עמי" הוגש ב1971 לנציגי המאבק על זכות יהודי ברית המועצות לעלות ארצה

 את פסל הברונזה הזה המבוסס על להבה עשוייה מאותיות "שלח את עמי" פסלתי בשנת 1971. העלינו אותו לכותל בירושלים שם נמסר על ידי האחיות התאומות גורביץ לפעילי המאבק על זכות יהודי ברית המועצות לעליה. התמונה צולמה על ידי רוברט פריד, חניכי, ששיגר לי אותה השבוע. אין אני יודע היכן נשמר הפסל ואודה אם יש מי שיכול להעיד היום על מקומו. שנתיים לפני כן, כתבתי את המחזה "לאש הכבושה" שהועלה על במת בנייני האומה בירושלים בבימויו של יורם פלק במסגרת ועידת בני עקיבא. שיר הנושא, גם הוא ידוע כ "לאש הכבושה" הושר באותם ימים ובשנים עד ליציאת רוסיה 1989בכל סניפי התנועה ותרם תרומתו של אימוץ המאבק על ידי חניכי און שנים. אני מדפיס בזה גם את השיר.

לאש הכבושה.                 

 יצחק מאיר 

 

לאש הכבושה תחת אפר אשירה, 

לפלג רותח בסוהר קרחים, 

לזרע חיטין טמון בשדה שלג 

בו נמה לה פת מלכים. 

 

לקול הגואה באוקינוס השקט, 

לגו הזקוף בקומת מושפלים, 

לאיש שנשבע כי שלשלת מטבעת 

בבשר אזרועו חותם תפילין. 

 

ל"אם אשכחך" העוטר שפתיים 

קמוצות בנשיקה סמוקת אהבות, 

ולכל נרותיך, את, ירושלים 

אשר בערו במנורת הלבבות. 

 

ימין אורד,תשכ'ט

 

 

מודעות פרסומת

אודות יצחק מאיר

יצחק מאיר, תושב כוכב יאיר, יליד אנטוורפן בלגיה 1934, עלה ארצה ב 1946.נשוי לרבקה,ציירת, ולהם שלש בנות ושישה נכדים. רוב ימיו עסק בחינוך, בין היתר בכפר הנוער ימין אורד בראשו עמד 18 שנה וכראש מחלקה לחינוך מטעם הסוכנות היהודית בה כיהן עשר שנים כחבר ההנהלה וההנהלה הציונית. כיהן כיועצו הבכיר של שר החינוך המנוח זבולון המר לעניינים בינלאומיים ולענייני העם היהודי.עמד בראש ארבע נציגויות דיפלומאטיות בין השאר כשגריר ישראל בבלגיה ובלוקסמבורג וכשגריר ישראל בברן שווייץ. היה מראשי התנועה הציונית הדתית על פי רוח תורה ועבודה ונשאר נאמן לתפישותיה המדיניות החברתיות והדתיות המתונות עד לעצם היום הזה. מפרסם כסדר בעיתונות הישראלית מאמרים פובליציסטיים, והגות וביקורת ספרותית. פרסם ספר מחזות" קרומניון", ספר מסות "בצומת", שירים במוספים שונים ושירים ומחזות שהועלו על במות הקבוץ הדתי. סיפרו "אישה אחת" פורסם בנובמבר 2010 בהוצאת ספריית מעריב. היום, בגמלאות, פעיל בנושאי חינוך, קידום חברתי וטיפוח קשרים בין ישראל לבין התפוצות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, שירה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על "שלח את עמי " ו "לאש הכבושה" ארבעים שנה אחרי.

  1. אסתי מאיר הגיב:

    אני זוכרת היטב את הימים ההם.
    אני זוכרת את התאומות.
    אני זוכרת את הפסל ואת המעמד בירושלים.
    אני שרה לי את השיר לפעמים כי הוא כל כך יפה וטוב.
    אני זוכרת.

  2. shacharit הגיב:

    גם אני גדלתי על השיר המפעים הזה. מודה לך.
    שים לב שבאוספי הספריה הלאומית נראה כי הפרטים בקשר מחזמר לא מדוייקים.
    http://aleph.nli.org.il/F/BQHTAIS6EFQ9RMGK15M4H77BEH5G1D8KYJKU9623LDQBD38257-01387?func=find-b&amp=&amp=&amp=&request=000229277&find_code=SYS&local_base=NNL01&pds_handle=GUEST

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s