ארכיון חודשי: דצמבר 2011

מכתם ליום, מכתם ליום, שבוע 44

המוות הוודאי כאור חמה, מלא ספיקות כרסיסי הלילה להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, כללי, ספרות | עם התגים | תגובה אחת

נשיקת פרידה המחיה את המת

יוסף יהיה האיש שיעצים עיני אביו יעקב גדולה מן ההבטחה כי ידאג למילוי צרכיו. בעיני יוסף, יאמרו הדרשנים, יעקב לא מת. אין נושקים את המת. האהבה שומרת על חייו של הנפטר בליבו של הנשאר. הוא אינו נושק את זיכרו. הוא אינו נושק אותו. "וַיִּשַּׁק לוֹ", אליו. אל דיוקן רוחו. יעקב ירא פן לא יראה את יוסף בטרם ימות. האלוהים בחלומו מבטיח לו כי יראנו ובעיני הבן המעצים עיני האב, הוא לא ימות לעולם. הרבה פשט לן במדרש הזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | כתיבת תגובה

על קורקינט זאטוטים באולמי הארמון – עם מותו של ואצלאב האוול

אני רואה אותו רכוב על קורקינט-קטנוע של זאטוטי פראג, נוסע מחדר לחדר ומאולם לאולם בארמון השומם ממושלים, לבוש בלואי סחבות של יחפן, סיגריה שלעולם לא כבתה בין אצבעות ידיו, כשבחוץ שואגים הצ'כים המשוחררים "האוול לארמון, האוול לארמון ", ושומע אותו צוחק צחוק מתגלגל, "נו אז מה, ארמון, הנה ארמון, והנה האוול, ביג דיל…"!
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, היסטוריה, כללי, ספרות | עם התגים | 2 תגובות

מכתם ליום, מכתם ליום, שבוע 43

נבואות אפוקליפטיות הן פרנויות שהיו לתפילה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, כללי, ספרות | עם התגים | 2 תגובות

מה שעושה הזמן הזה לימים ההם

המצוות ניתנו בסיני, אולם לא נחתמו בסיני. בוודאי לא מצוות הזכירה של מאורעות היסטוריים שגרפו את האומה היהודית למרחבי תודעה חדשה. אין פונדמנטליזם עקר במצוות. יש דינאמיות. יום מצטרף ליום ומחדש ללא לאות. ההתמודדות של מעטים מול רבים בימי הכובש והמדכא היווני, לא אירעה מחוץ לדברי ימי המצוות. זכירתה היא מצווה כאילו הקדוש ברוך הוא ציווה עליה במעמד סיני. הזקנים של אותו דור, העבירו את הזיכרון לזקני הדור הבא, וזקני הדור הבא העבירו אותו עד לזקני דורנו. עלינו מוטלת החובה לשאול, " שְׁאַל אָבִיךָ", עליהם על אבותינו להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

לא כל מה שאדם יורד ליטול ממרתפי התמול יכול להאיר את להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, כללי, ספרות | עם התגים | תגובה אחת

וינייטה לפרשת וישב התשע"ב  פסים של איגרא רמה ופסים של בירא עמיקתא יצחק מאיר וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה