ארכיון חודשי: אפריל 2012

קדושת האיפוק

השומר כל האיסורים ואינו משגיח בעובדה כי האלוהים אסר אותם מפני שהוא מזוהה עם תכליתם – הוא נבל, ברשות התורה כביכול, אך בניגוד לרוחה בוודאי. הוא הופך את הכתוב לעיקר, ואת דעת מי שחרת הכתוב על הלוחות, לתפל. זאת נבלה. "עיקר הכתוב יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים. וזה דרך התורה לפרוט ולכלול. אחרי אזהרת פרטי הדינים בכל משא ומתן שבין בני אדם, "לא תגנוב" ו"לא תגזול" ו"לא תונו" ושאר האזהרות, אמר בכלל 'ועשית הישר והטוב' (דברים ו יח), שיכניס בעשה היושר וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו". להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה הגות, יהדות, כללי, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

רוח רעה מערבות העיוורון

לתחנות השידור יש אולפן. אבל באולפן אין שידור. יש קולות. לא ידוע של מי. אין לנחש מה הם משמיעים, מה הם שומעים, מה הם רוצים. איש במיתרי קול רעהו. בליל מלחמת מילים חסרת פשרות. שיחות של חטוף ואכול את מיקרופון זולתך, מהר יותר, גבוה יותר, רהבתני יותר. מול המסכים יש צופים. הם יושבים כדי להרחיב עולמם בהסתכלות במחוזות רחוקים מהגיע, כדי להעשיר אוצר מחשבותיהם, כדי להתכנס התכנסות אסטטית סביב למוקד של מידע ובידור ויציאה לשעה מצמתי הלחצים של פרנסה וקידמה ושלום ומלחמה. אך מה שמגיח מן המרקע זאת אלימות. היא יפה. היא מצודדת. היא ספורט. היא כמו כדור הרגל בלי כדור. היא אלימות שנסקה לדרגה של אסטטיקה. היא ההצגה הטובה של הערב. היא השאו. היא אמנות. אמנות הלחימה בחיצי לשון, בחרבות פוגעניות, בריסוס נפצי קולות לכל עבר עד רדתה של התבונה. גלדיאטורים של צעקה בקולוסיאום השידור. ויש רוח. מאיין היא באה? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, היסטוריה, כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

מתוך דברים בערב יום הזיכרון לשואה 18.04.2012

קטע מתוך דברים שאמרתי בערב יום הזיכרון לשואה בבית ברודט בתל אביב 18.04.2012 http://www.youtube.com/watch?v=NDNTmT8KBow&feature=youtu.be מותר בהפצה

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, היסטוריה, יהדות, כללי | כתיבת תגובה

חובשים פצעי נגעים בשערי רומי

ומה הוא קולו? "אנוכי" שבראש עשרת הדברים הוא קולו. "צדק צדק תרדוף" הוא קולו. "ואהבת לרעך כמוך" הוא קולו. "לא תשנא את אחיך בלבבך" הוא קולו. "וגר לא תונה ולא תלחצנו" הוא קולו. "שמור וזכור" הוא קולו. "שמע ישראל" הוא קולו. זה התנאי. אם בקולו זה תשמעו, היום הוא בא, היום נביאנו. כך למדנו המשיח החובש מכותיו-מכותינו בין המצורעים בשערי עיר המונה של רומי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | כתיבת תגובה

מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִי

לֹא אִירָא רָע כִּי גם אתה עימדי בגייא צלמוות, גם אתה נגרר אל האומשלאגפלאץ, גם אתה לקרונות, גם אתה לרציף הסלקציה, גם אתה עימדי בָאֵשׁ נִשְׁפָּט. אם יש קרבן, אתה הוא הקרבן, אתה משלם את המחיר הנורא על החלטתך לתת את הבחירה בין החיים לבין המוות ביד האדם. הוא מעל באמונך מעילה נוראה. הוא בחר להשמיד, להרוג ולאבד אותי ואתך עימדי! התיבה עִמָּדִי שבה ומופיעה עוד פעם אחת במקרא (שמואל א כ"ב, כ"ג) בשעה שדוד מבטיח לאביתר כי אם יצטרף אליו יגן עליו מפני חמתו של שאול, "שְׁבָה אִתִּי אַל תִּירָא כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ כִּי מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִי". מפרש רש'י על פי תרגום יהונתן, כי "מי שמבקש להמית אותי, מבקש להמית אותך, ואשר ישמור את נפשי ישמור את נפשך". "לא אירא רע" מתהפך, מאתה משמר אותי כי אתה עימדי, לאני משמר אותך כי אתה עימדי. נורא הוד. כוחות הנפש שעמדו לאודים ששרדו את השריפה הנוראה לבחור בחיים, לקום קוממיות, לצאת מגיא הבכא, ללכת לארץ ישראל, לפדות אותה במחרשה ובדם ולבנות בה נווה לעם היהודי, הם הכוחות שהשיבו את השכינה שגלתה עימדי לגיא צלמוות, הם הצילו את מלכות האלוהים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | כתיבת תגובה

רוחב דעת יותר מרוחב לב

בחוק הנדון, מחייבת ההגינות לאסור בחוק הפעלת מכשיר המשמעת הקואליציונית. הרי יום אחד תהייה אולי חוקה בישראל. אם החוק המוצע היום יעבור תוך שימוש במשמעת הקואליציונית ייווצר ללא שום ספק תקדים העלול לבטל סעיף בחוקה לאחר שהתקבלה ברוב פרלמנטארי המשקף בעצם את הממשלה בלבד. היום צריכים חברי הכנסת להגן על החוקה שאינה קיימת עוד כפי שהם צריכים להגן על בית המשפט הקיים. נדרשת מהם בסוגיות אלה אחריות פרלמנטארית אישית. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, היסטוריה, כללי | כתיבת תגובה

בכדי בכדי נטרף הגדי

בכדי, בכדי,

נטרף הגדי…!
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה, יהדות, כללי, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה