ארכיון חודשי: פברואר 2013

אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ

וינייטה לפרשת כי תישא התשע"ג אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ יצחק מאיר העכשוו והמייד צרים יחדיו על התרבות. אם יבקיעו את חומותיה- תאבד. חייה תלויים באיפוק, ביצירת רווח בין התעוררות הכמיהה לבין סיפוקה. אין לה שלטון-לא  על מעשי בני האדם, אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

בשבח הצחוק והשמחה

"צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים" מובנו שהאלוהים עשה או ברא את הצחוק והעניקו בחסדו לאדם. בצל עץ החיים הוא נולד והוא מת האדם, ובצל עץ הדעת הוא חי כל ימיו, ואילולא מתת הצחוק שניתנה לו משמים הוא היה מוציא ימיו עד מאה ועשרים ברצינות מדכאה או בקלות ראש מייאשת, היינו הך, ולא היה בידו קנה מידה למדוד בו את המרחק בין החשוב לבין התפל, בין העומד לבין החולף, בין העומק לבין התהום ובין העננה לבין המרום. הצחוק הוא נחמתו הברוכה של בוגר אקדמיית "דע את עצמך". הוא נוסחת תורת היחסות של הגורל. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, כללי, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

רוח נושבת מן המשכן שבלב

מקום בו בית המשפט הוא סוכן הדין האחד, ומה שלא אסר חשוב בעיני הרבים כמותר, הבריות לומדות בו לרנן כי היושר הוא יחסי וכי אם אין המשפט אוכף אשמה על חוטאים וגוזר ענישה על חייבים – גם עיוות הוא ישר, ורינונים מביאים לכלל מעשה. במקום כזה צריך המצפה לישועה להתפלל שהמשכן שבנה ה' לשמו בתוך האדם, לא ייחרב חלילה כשני המקדשים שנבנו לשמו בירושלים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

מעורבות עם הבריות ודרכי שלום

בין כך ובין כך, עדיין "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" קיים ועומד איתן, ואינו מניח לפרכס פני רשע כדי לרצותו, ולא ליפות קלסתר בעלי השררה בכחל ובשרק כדי ליטול מהם שכר חנופה, ולא למחול לתקיפים המסווים מצחם הנחושה לבוא אל הציבור כאוהבים לנשלו להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

חכמים היזהרו בכודן של הנשים ושל הלשון

עכשיו אין האקדמיה יכולה לחזור בה מן ההיתר שנתנה לומר ראשה לראש. המציאות כבר היכתה את הלשון שוק על ירך, ואין כל סבירות שמה ששונה ישתנה שוב לטוב. אבל טוב תעשה אם תיזהר מפני לחצים לא מדודים היכולים לבוא עוד ועוד.זהירות זאת היא בחינת זהירות בכבודן של נשים שאינן זקוקות לתארים מלאכותיים כדי להכבד בין הבריות. כל כבודן בהישגיהן, במעמדן, בסגולותיהן, ומי שאומר גברתי ראש הממשלה מביע הערכה עמוקה לגברת אפילו אינו אומר גברתי ראשת הממשלה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, חברה, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

מטרונה בתוך נתיבות משפט

ובשדרה הזאת חומקת, באה והולכת דמותו הפלאית של יתרו והד קולו "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת…" נשמע, והבנה עמוקה כי אדם בישראל ואדם בכלל באשר הוא אדם צריך לראות עצמו כאילו שופטים את מעשיו בכל עת, בין הוא עומד מול הדיין, בין הוא יושב בין חבריו ואפילו הוא עם עצמו בינו לבינו, תמיד, בכל עת, מערכת משפט השומרת על ליבת התורה שופטת אותו ואת מעשיו ואת הרהורי ליבו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה