קטגוריה: הגות

נציב המלח

וינייטה לפרשת לך לך התשע"ד נציב המלח יצחק מאיר   אשת לוט שנסה מן ההפכה הבוערת של סדום ועמורה הביטה אל אחור ונזדעזעה לראות כי כבר מחורבנן הן עולות כערים מטפוריות שלא תחרבנה ותעמודנה על תילן ימים רבים והיא נבהלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

ייסורי הנוודים

הכאב הזוחל בעורקי הישראלים שנטשו את הארץ עז יותר מיסורי השוט המצליף של דייניהם ושופטיהם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, חברה, יהדות, כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

יצר מחשבות הלב

וינייטה לפרשת נח התשע"ד יצר מחשבות הלב יצחק מאיר   "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה',א'), על התורה כולה נאמר לא רק על הפרקים בהם מספר הכתוב ספור בריאת האדם ומונה את עשרת הדורות שיולדו לו עד נוח. אילו אמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

זהות יהודית בצומת הזהויות

אדם שופך שיחו לבדו לפני האלוהים שציווה עליו "אהבת הרע כנפשו" ,בלשון ספר האמונה הרמה שכתב רבי אברהם בן דוד הלוי הספרדי. הוא השונה האולטימטיבי לפני בוראו והשווה האולטמטיבי לפני ריעיו. רבי אברהם בן דוד מוסיף, "ויכנוס תחתיו אמונה במשא ובמתן, וצדק המשקל והמדה, ועזיבת הרבית, וחבול העני, וחזרת אבידה, ופריקת המשא מן הבהמה, והקם המשא הנופל, וביקור חולים, וקבורת מתים, ומתנות האדם בלקט הכרם והשדה, והשכחה, והפאה, וצדקת המעשר, ותת שכר שכיר ביומו, ואהבת הגר ולחוס על הריע, ובלתי התעלם ממנו, ושמיטת החוב מן הלוה בשנה השביעית, והחזרת הקרקעות לבעליהם במועד ידוע, ושלוח העבד עברי אחר שש שנים, והעניק אותו כשישלחנו מכל אשר בידו, ולשלחו לחפשי בהשחית אבר מאבריו אשר אי אפשר תמורתם וכדומים לאלה הרבה מאד" (מאמר שלישי). להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, יהדות, ספרות | עם התגים | תגובה אחת

הקול הוא הסיפור, המילה היא נשמתו

וינייטה לפרשת ויקרא התשע"ג הקול הוא הסיפור. המילה היא נשמתו יצחק מאיר התרבות היא היוצרת הגדולה של הדרמה. היא כותבת את מחזה החיים, מחזה-מחזה לכל לשון ולשון, לכל אי מאיי הים, לכל אמונה ואמונה מאמונות האדם, לכל עת ולכל זמן, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, חברה, יהדות, כללי, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה

עם מותו

החלומות שנטל עימו להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, היסטוריה, חברה, יהדות | עם התגים | כתיבת תגובה

אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ

וינייטה לפרשת כי תישא התשע"ג אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ יצחק מאיר העכשוו והמייד צרים יחדיו על התרבות. אם יבקיעו את חומותיה- תאבד. חייה תלויים באיפוק, ביצירת רווח בין התעוררות הכמיהה לבין סיפוקה. אין לה שלטון-לא  על מעשי בני האדם, אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, חברה, יהדות, ספרות | עם התגים | כתיבת תגובה