קטגוריה: שירה

מכתם ליום, מכתם ליום, שבוע 47

בנוחו אוסף האדם פסים

ובנוסעו הוא מניח אותם לפניו

ועליהם, מעט מעט, ינוע

קרון חייו אל מחוז עתידו.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה הגות, היסטוריה, כללי, ספרות, שירה | עם התגים | תגובה אחת

מצפה השתיקה

בסדום כבר היית? לא בסדום היא

סדום. מול סדום היא סדום. לא תדע כי היית"?…. יש סדום בכל עת, ויש

'מול סדום' בכל זמן, ובכל "מול סדום" יש מצפה, "מצפה שתקנים" , בו

מתאספים רבא רבבות לצפות בסדום, לצלם אותה צילום פנוראמי,

ולשתוק….

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, הגות, ספרות, שירה | עם התגים | כתיבת תגובה

מכתם ליום, מכתם ליום, שבוע 38

מכתם ליום, מכתם ליום, שבוע 38

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, כללי, ספרות, שירה | עם התגים | 3 תגובות

צבעי סוף היום

אינם, אינם, אינם, הולך ההלך

בלי תרמיל ולא מביט אחור

ומלווה אותו בדמי ואלם

מלאך שמלבושו שחור…

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגות, ספרות, שירה | עם התגים | 3 תגובות

אני שלמה

א נ י   ש ל מ ה יצחק מאיר     אני שלמה, ששרתי לך עזה כמוות אהבה, שראשי נמלא לך טל, וקווצותיי רסיסי לילה, ירדתי עם שקיעה לוהבת אל גני לשיר לך, הרועה בשושנים, את שירת כל השירים. רעייתי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרות, שירה | כתיבת תגובה

רק אני ואת נקשיב

לא בא לי, לא בא לי

להתנחל בכפר הגלובאלי,

לא בא לי לחיות בעולם וירטואלי

בו לא איכפת לשום אדם אם טוב או רע לי

כי מי אני – לא כלום, רק מספר דיגיטאלי

חי אולי או מת, קוביה, עץ-או פאלי…!

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אקטואליה, ספרות, שירה | 2 תגובות

הו ילדים נהדרים

אל תביטו אתם בי ואל תדעו מה היא תקווה,

כי לא צריך,אתם תמימים

אתם חיים את הימים

שמתחילים ונגמרים באהבה
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | כתיבת תגובה